זְכַרְיָה ח׳ · י׳

אֲרֵי קֳדָם מֵיתֵי יוֹמַיָא הָאִינוּן אַגְרָא דֶאֱנָשָׁא לָא הֲוָה וְאַגְרָא דִבְעִירָא לֵיתוֹהִי וּלְנַפְקַיָא וּלְעָלַיָא לֵית שְׁלָמָא מִן מְעִיקָא וַאֲגָרֵי יַת כָּל אֱנָשָׁא גְבַר בְּחַבְרֵיהּ:

כי לפני הימים ההם - טרם שיבנה לא ימצא השכיר מה יעשה.

ומלת איננה - על השכר, כי מלות רבות תמצאנה על לשון זכרים גם נקבות. ור' משה אמר: כי איננה שב אל הבהמה, אין שכר הבהמה כי איננה מן הצר הצורר.

ואשלח - לעשות מריבה.

כי לפני הימים. עתה יפרש במה נתקיים ואמר כי לפני הימים ההם עד לא התחילו לבנות הלא לא נהיה שכר האדם כי לא מצא במה להרויח ושכר הבהמה לא נתקיימה כי הלכה למארה ומן הצר הצורר לא היה שלום בין ליוצא מן העיר בין לבא אליה:

ואשלח. אני הייתי מגרה את כל בני האדם איש ברעהו להיות מריבה ביניהם ולעשות רע זה לזה:

שכר. ענין ריוח:

ושכר הבהמה. שכר עבודת הבהמה:

הצר. השונא:

ואשלח. ענין גרוי והשסה וכן ושן בהמות אשלח בם (דברים ל״ב:כ״ד):

כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה, כמ"ש חגי א' שימו לבבכם על דרכיכם זרעתם הרבה והבא וכו' והמשתכר משתכר אל צרור נקוב (כמ"ש שם פ' ה' י"ב, וס"ב פ' ט"ו-כ'), ושכר הבהמה איננה במציאות כלל, ומפרש מדוע שכר הבהמה איננה כי ליוצא ולבא אין שלום מן הצר, וא"א להשכיר הבהמות לרכיבה ולמשא חוץ לעיר או לעבודה בשדה, כי א"א לצאת מן העיר כלל, ומ"ש שכר האדם לא נהיה מפרש כי ואשלח את כל האדם איש ברעהו ומי שמשתכר איזה דבר גוזלים אותו ממנו: