זְכַרְיָה ה׳ · ו׳

וַאֲמָרֵית מַן אִינוּן וַאֲמַר אִלֵין עַמָא דַהֲווֹ נַסְבִין וְיָהֲבִין בִּמְכִילְתָּא דְשִׁקְרָא וַאֲמַר הָא אִינוּן גְלָן קֳדָם כָּל יַתְבֵי אַרְעָא:

מה היא. ר״ל מה היא הדבר שאתה אומר לי לראותה:

זאת האיפה היוצאת. ר״ל את זאת אני אומר לך לראות להתבונן בה כי בא לרמז על מה שחטאו בה להקטין איפה לרמות הבריות:

ויאמר. חזר המלאך והרים קול ואמר על זאת ישימו עינם היושבים בכל הארץ לראות גמול המעשה למען יוסרו:

האיפה. שם מדה:

זאת האיפה היוצאת, היא המדה שיוצאת לדון כפי המדה מדה כנגד מדה, והעונש יהיה כפי החטא וכמדתו, והאיפה הזאת היוצאת להעניש על חטאים אחרים אינה היוצאת מן ההיכל כמו המגלה, כי שאר חטאים אינם באים לפני המזבח כמו שבועת שקר, ועז"א זאת עינם בכל הארץ, ר"ל העין המשגיח על חטאים אלה אינו העין שבהיכל, רק הוא העין וההשגחה הנמצאת בכל הארץ להעניש כפי מדת החטא, ואינו חמור כעין אשר בהיכל: