וַיָּ֕שׇׁב הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י וַיְעִירֵ֕נִי כְּאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־יֵע֥וֹר מִשְּׁנָתֽוֹ׃

וְתַב מַלְאֲכָא דִמְמַלֵיל עִמִי וַאֲעִירַנִי כְּגַבְרָא דְמִתְעַר מִשְׁנָתֵיהּ:

וישב - בעבור שאמר: ויעירני והוא ישן.

וטעם יעור - ולא יוער ע"י אחר רק מעצמו, בלט כאילו מעצמו נעור.

וישב וגו׳. כי במראה שלפניה לא דבר עמו המלאך הדובר בי לזה אמר וישב המלאך וגו׳:

ויעירני. ר״ל הוא הניעני לעוררני ונתעוררתי כאיש אשר יעור משנתו:

ויעירני. מל׳ הערה והקצה:

וישב המלאך, הנביא לא הבין את המראה הקודמת, ולא ידע הכונה מ"ש שיפתח פתוחה שבעה עינים, וע"כ נפל בשינה ותרדמה שזה יהיה בעת שיכוסה ממנו דבר ה', ולכן בא המלאך שנית והעיר אותו משנתו, ויראהו מראה אחרת שהוא פירוש המראה הראשונה: