זְכַרְיָה ב׳ · י״ז

סָפוּ כָל רַשִׁיעַיָא מִן קֳדָם יְיָ אֲרֵי אִתְגְלֵי מִמְדוֹר קוּדְשֵׁיהּ:

הס - על דרך: ידמו כאבן.

ומלת נעור - מבנין נפעל כמו נכון וזה הבנין יבוא בלשון הווה פועל, גם בלשון עבר כמו נכונו ללצים שפטים והממלכה נכונה גם זה נעור לשון עבר והעתיד אשר יעור משנתו, ובא קמץ קטן תחת גדול, אולי היה כן בעבור אות הגרון, והמפרש כי הוא כמו: נערו כגורי אריות סברא נכונה, חשב בעבור מלת הס.

הס כל בשר. שתקו כל האומות מפחד ה׳ ולא תוסיפו עוד להרחיב פה על ישראל:

כי נעור. כי אז יעור ממעון קדשו השמים לרדת לעשות נקם בהאומות כי עד הנה החריש להאומות כאלו היה ישן אבל אז כאלו יעיר משנתו:

הס. ענין שתיקה כמו ויהס כלב (במדבר יג):

כל בשר. כל אדם:

נעור. מלשון הערה והקיצה כמו אשר יעור משנתו (לקמן ד׳):

ממעון. ענין מדור כמו ה׳ מעון אתה היית לנו (תהלי׳ צ):

הס כל בשר, בראותו במחזה התגלות ה' לעתיד לבוא ונקמתו בצרי יהודה, אומר שכולם ישתקו מפני ה' בעת שנעור ממעון קדשו, וכן אמר גם חבקוק כראותו נקמת בבל: