זְכַרְיָה י״ד · ב׳

וחולק שללך בקרבך. שלל שתשללי מאויבים יחלקו יושביך בקרבך וכן ת"י ויפלגון ב"י נכסי עממיא בגויך ירושלם:

וְאַכְנֵישׁ יַת כָּל עַמְמַיָא לִירוּשְׁלֵם לַאֲגָחָא קְרָבָא וְתִתְכְּבִישׁ קַרְתָּא וְיִתְבַּזְזוּן בָּתַּיָא וּנְשַׁיָא יִשְׁתַּכְבָן וְיִפּוֹק פַּלְגָא דְקַרְתָּא בְּגָלוּתָא וּשְׁאָר עַמָא לָא יִפְסוֹק מִן קַרְתָּא:

תשכבנה - דרך כבוד, כי תשגלנה כנוי המעשה וככה שגל המוכנת למטה.

ואספתי. עתה יפרש איך תשוב להם שללם ואמר הנה אעיר לבוא כל העובדי כוכבים הם חיל גוג ומגוג להתאסף ולבוא אל ירושלים למלחמה:

ונשסו הבתים. ר״ל יפילו הבתים ועל אבניהם ירמסו ברגליהם ויאנסו את הנשים למשכב המשגל:

ויתר העם. החצי הנשאר אף מן העיר לא יכרת וישארו במקומם:

ונשסו. ענין רמיסה כמו והיו שאסיך למשסה (ירמיהו ל׳:ט״ז):

תשגלנה. מל׳ משגל ומשכב:

ואספתי את כל הגוים, ה' יתן בלב הגוים שיתאספו אל ירושלים למלחמה, וכבר התבאר יחזקאל ל"ב וסי' ל"ח שבאחרית הימים יתאספו בני אדום לקחת את ירושלים מיד הישמעאלים ואז תלכד העיר ונשסו הבתים וחצי העם כבר יצאו לגולה, אבל לא יספיקו לגמור הדבר ולהגלות את כולם ולא יכרת יתר העם מן העיר, וזה יהיה מפני כי.