זְכַרְיָה י״ד · ט״ז

וִיהֵי כָּל דְיִשְׁתָּאֵר מִכָּל עַמְמַיָא דְמִתְכַּנְשִׁין וְאָתָן עַל יְרוּשְׁלֵם יִסְקוּן בִּזְמַן שְׁנָא בִּשְׁנָא לְמִסְגֵיד קֳדָם מְלַךְ עַלְמַיָא יְיָ צְבָאוֹת וּלְמֵחַג יַת חַגָא דִמְטָלַיָא:

והיה כל הנותר - זהו השלישית שהזכיר בעבור שאמר למלך בשוא תחת הלמ"ד ולא נפתח הלמ"ד, נראה כי הוא סמוך השם הוא המשיח כדרך ואני נסכתי מלכי וכתיב וישתחוו לו כל הגוים על שלמה או על המשיח בנו.

הבאים וגו׳. להלחם עליה:

ועלו. אל ירושלים:

ולחוג. להביא קרבנות בחג הסוכות וזהו לפי שבחג הסוכות תהיה המגפה הזאת לכן יבואו בכל שנה להיות לזכרון:

מדי שנה. בכל זמן שנה וכן מדי עלותה (ש״א א):

ולחוג. הקרבנות קרויים בל׳ חג על כי רובם יבואו בחג וכן אסרו חג בעבותים (תהילים קי״ח:כ״ז):

והיה כל הנותר יעלו תמיד בחג הסכות לירושלים, כי מפלת גוג תהיה בחג הסכות ויעלו לחוג החג לזכרון הנס שנעשה ביום ההוא: