וְעָבַ֨ר בַּיָּ֜ם צָרָ֗ה וְהִכָּ֤ה בַיָּם֙ גַּלִּ֔ים וְהֹבִ֕ישׁוּ כֹּ֖ל מְצוּל֣וֹת יְאֹ֑ר וְהוּרַד֙ גְּא֣וֹן אַשּׁ֔וּר וְשֵׁ֥בֶט מִצְרַ֖יִם יָסֽוּר׃

וְיִתְעַבְּדוּן לְהוֹן נִסִין וּגְבוּרָן כְּמָא דְאִתְעֲבִידוּ לַאֲבָהָתְכוֹן בְּיַמָא וְיֶחֱזוּן בְּפוּרְעֲנוּת סָנְאֵיהוֹן כְּמָא דְאִיטְרָפוּ גִבָּרַיָא כְּגַלֵי יַמָא וְיִבְהֲתוּן כָּל מַלְכֵי עַמְמַיָא וְיִבַּטֵיל תּוּקְפָא מֵאַתּוּרָאָה וְשִׁלְטָן מִצְרַיִם יֶעְדֵי:

ועבר - רוח.

צרה - הטעם כי יבש הים גם יאור מצרים, להיות דרך לעבור גאולים מאשור, כי בים יבואו אל היאור אל מצרים ומשם אל ארץ ישראל, וככה אמר ישעיהו והחרים ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר זהו יאור מצרים ושם כתוב: והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור.

והורד גאון אשור - שלא ימשלו בישראל כי יפיל פחד החשמונים עליהם וככה מצרים.

ועבר בים צרה. אז תעבור צרה על מצרים הרבים כמי הים והצרה ההיא תכה את הגלים אשר בים ר״ל השרים הרמים והנשאים:

והובישו וגו׳. כל המקומות העמוקות שביאור יתייבשו ר״ל כל המון מצרים יאבדו ולפי שכל שבח מצרים הוא בהיאור שעולה ומשקה השדות לכן מדמה אבדן אנשיה ליבשות מי היאור:

והורד. יושפל רוממות אשור ויסיר ממשלת מצרים:

והובישו. מל׳ יובש:

מצולות. עומק המים כמו ירדו במצולות (שמות טו):

יאור. כן נקרא נחל מצרים:

והורד. מל׳ ירידה והשפלה:

גאון. ענין רוממות והתנשאות:

ושבט. ענין ממשלה כמו לא יסור שבט מיהודה (בראשית מט):

ועבר בים צרה, מצייר הצרה כים זועף, שהגם שיהיה בים הצרה שיתגברו הצרות אז וחבלי משיח יעבור את הים הזה בשלום, והכה בים של הגלים, הוא הים ממש שיש לו גלים ר"ל שיחריב את הים לעבור בו מן הגלות, כמ"ש והחריב ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר, וז"ש והובישו כל מצולות יאור, הוא יאור מצרים, ואז יורד גאון אשור ויסור שבט מצרים, שהם משלו מקדם בישראל והם יפלו בין העמים שיתקבצו למלחמת גוג ומגוג (כמו שהתבאר ביחזקאל סי' ל"ב וסי' ל"ח):