יוֹנָה ג׳ · ה׳

וַֽיַּאֲמִ֛ינוּ אַנְשֵׁ֥י נִֽינְוֵ֖ה בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיִּקְרְאוּ־צוֹם֙ וַיִּלְבְּשׁ֣וּ שַׂקִּ֔ים מִגְּדוֹלָ֖ם וְעַד־קְטַנָּֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

התגובה מיידית ורחבה: אנשי נינוה מאמינים באלהים, קוראים צום ולובשים שקים מגדולם ועד קטנם. אבן עזרא מבאר את הלשון ״ויאמינו״ בדומה ל״ויאמן העם״ שבמקרא, ומדייק שהכוונה שהאמינו בדבר אלהים, כלומר בנבואה שנאמרה בשמו. מצודת דוד מפרש באותו כיוון - האמינו בדבר האמור בשם האלהים, ומסביר ש״ויקראו צום״ פירושו שהכריזו יום צום. שים לב שהתשובה מתחילה מן העם עצמו, מלמטה, ורק בפסוק הבא היא מגיעה אל המלך. הצירוף ״מגדולם ועד קטנם״ מדגיש שאיש לא נשאר מחוץ למעגל.
מבוסס על אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְהֵימִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בְּמֵימְרָא דַייָ וּגְזָרוּ צוֹמָא וַאֲסָרוּ שַׂקִין מֵרַבְּהוֹן וְעַד זְעָרֵיהוֹן:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויאמינו - כמו: ויאמן העם.

והטעם: באלהים - בדבר אלהים.

Ibn Ezra on Jonah -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

באלהים. ר״ל בדבר האמור בשם האלהים:

ויקראו צום. הכריזו יום צום:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויאמינו אנשי נינוה באלהים, והיה החדוש שהאמינו תיכף ולא בקשו אות או מופת ותיכף התחילו בתפלה ע"י שלבשו שקים לתענית והכנעה, והעם לא התעוררו לתשובה כי לא עלה על דעתם שהם חוטאים כי יונה לא הודיעם זאת כנ"ל:

Malbim on Jonah--Wikisource