יוֹאֵל ד׳ · ג׳

יַדּוּ גוֹרָל. כְּמוֹ ״וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי״ (איכה ג:נג):

וּבְעַמִי רְמוֹ עַדְבִין וִיהָבוּ עוּלֵימָא בַּאֲגַר זַנְיְתָא וְעוּלֵימְתָּא זַבִּינוּ בְחַמְרָא וְאִשְׁתִּיאוּ:

ואל, ידו - פועל עתיד תחת עבר, והעד: וידו אבן בי. גם נכון הוא להיותו עבר, רק יהיה מפעלי הפעל. והנה מצאנו לידות, שיורה על עלומי הה"א.

ויתנו - הילד הישראלי במחיר זונה, בעבור זנות.

והילדה מכרו ביין - בדמי יין להשתכר עם הזונה, כי כל זונה במקרא היא כמשמעה, חוץ מן: והזונות רחצו, שהוא כמו אזניך כי האלף נוסף.

ידו גורל. מי מהם למי:

בזונה. בשכר זונה באתננה:

ביין. במחיר היין:

ואל עמי. כמו ועל עמי:

ידו. ישליכו כמו ידו אליה (שם ג):

ואל, בין מה שהחזיקו גם בגופם כקנין כסף וידו גורל עליהם מי יקחם לעבד ושפחה והיו נקלים בעיניהם כ"כ עד שנתנו את הילד בזונה, שאם היו לישראל בן ובת נתנו את הילד לאתנן זונה ואת הילדה מכרו ביין: