יִרְמְיָהוּ ח׳ · כ״ג

מִי יִתֵּן רֵישִׁי כְּנַחַל דְמַיִן וְעֵינַי כְּמַבּוּעָא דְמַעְיָן וְאֶבְכֵּי יְמָם וְלֵילֵי עַל קְטִילֵי כְּנִשְׁתָּא דְעַמִי:

מי יתן. הלואי והיה ראשי מלא מי בכי ועיני היה מקור הנובע דמעה והייתי אז בוכה יומם ולילה על חללי בת עמי:

מי יתן. עניינו כמו הלואי וכן מי יתן והיה לבבם וכו׳ (דברים ה׳:כ״ו):

מקור. מעין:

את חללי. על חללי כי ויתנכלו אותו (בראשית ל״ז:י״ח) ת״א וחשיבו עלוהי:

(דברי הנביא) , מי יתן וכו', מי יתנני וכו', יאמר בצד אחד כי מרוב אהבתו את עמו מתאוה לבכות יומם ולילה על חלליהם, ובצד השני יאמר כי משנאתו את מעשיהם הרעים מתאוה להתרחק מהם אל המדבר, מי יתן שראשי יהיה מים שיהיה מלא מי דמעה, ושעיני יהיו מקור דמעה, שמן המקור ההוא יזלו לחוץ כדי שאוכל לבכות יומם ולילה, והטבעיים כתבו כי התמדת הבכי מיבש את המוח עד שיכלו הדמעות, ע"כ מבקש שהגם שיבכה יומם ולילה יהיה ראשו מיסוד המים, שיביע תמיד דמעות אל המקור שהם העינים: