יִרְמְיָהוּ ז׳ · כ״ו

וְל֤וֹא שָֽׁמְעוּ֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אׇזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עׇרְפָּ֔ם הֵרֵ֖עוּ מֵאֲבוֹתָֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְלָא קַבִּילוּ לְמֵימְרִי וְלָא אַרְכִינוּ יַת אוּדְנֵיהוֹן וְקַשִׁיאוּ יַת קְדַלְהוֹן אַבְאִישׁוּ מֵאֲבָהַתְהוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ולא שמעו אלי. אנשי הדור הזה:

ויקשו את ערפם. הוא ענין מליצי כאלו נתקשה ערפם עד שא״א להם להחזיר הפנים מול המקום ואחז במשל מבן אדם לחבירו שאינו רוצה להחזיר הפנים מול חבירו לשמוע דבריו:

הרעו. עשו רעות עוד יותר מאבותם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ויקשו. מל׳ קשה:

ערפם. הוא מול הפנים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל