הִוָּֽסְרִי֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם פֶּן־תֵּקַ֥ע נַפְשִׁ֖י מִמֵּ֑ךְ פֶּן־אֲשִׂימֵ֣ךְ שְׁמָמָ֔ה אֶ֖רֶץ ל֥וֹא נוֹשָֽׁבָה׃ {פ}

אִיתְרְדָא יְרוּשְׁלֵם דִלְמָא יְרָחַק מֵימְרִי יָתָךְ דִלְמָא אֲשַׁוִינָךְ צַדְיָא כַּאֲרַע סְדוֹם דְלָא אִתּוֹתָבַת:

הוסרי. קבלי מוסר פן תסור נפשי ממך:

ארץ לא נושבה. כאלו לא היתה מיושבת מעולם:

הוסרי. מלשון מוסר:

תקע. ענין הסרה מן המקום וכן ותקע נפשי מהם (יחזקאל כ״ג:י״ח):