וְאִתְּרַעַת קַרְתָּא וְכָל גַבְרֵי עָבְדֵי קְרָבָא עֲרָקוּ וּנְפָקוּ מִן קַרְתָּא בְּלֵילְיָא בְּאוֹרַח תְּרַע בֵּין שׁוּרַיָא דִי עַל גִנְתָא דְמַלְכָּא וְכַסְדָאֵי שָׁרָן עַל קַרְתָּא סְחוֹר סְחוֹר וַאֲזַלוּ בְּאוֹרַח מֵישְׁרָא:
ותבקע העיר. חיל נ״נ בקעו חומתה וכאלו נעשית מעצמה כי אנשי ירושלים היו חלושים ברעב ולא עמדו למולם לעכב על ידם:
יברחו. היו בורחים:
דרך שער וכו׳. בדרך השער העומד בין שתי החומות אשר אצל גן המלך:
דרך הערבה. בדרך ההולך אל ערבות יריחו:
ותבקע. ענין פתיחה:
ותבקע העיר ע"י הרעב בקעו העם לצאת אל מלך בבל כנ"ל ל"ט ועי"ז נכנסו כשדים וישבו בשער התוך, ועי"ז וכל אנשי המלחמה יברחו, או שזה הבקעה אחרת שבקעו אנשי המלחמה לצאת דרך שער, כנ"ל למעלה ל"ט:
