וְשִׁנָּ֕ה אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י כִלְא֑וֹ וְאָכַ֨ל לֶ֧חֶם לְפָנָ֛יו תָּמִ֖יד כׇּל־יְמֵ֥י חַיָּֽו׃

וְשַׁנִי יַת לְבוּשֵׁי אִסוּרֵיהּ וְאָכִיל לַחֲמָא קָדָמוֹהִי תְּדִירָא כָּל יוֹמָא חַיוֹהִי:

ושנה. היה משנה את בגדיו אשר ישב בהן בבית הכלא להחליפם באחרים:

לחם. כל הסעודה קרויה על שם הלחם:

לפניו. ר״ל עמו יחד:

כל ימי חייו. של יהויכין:

ושנה. עניז חלוף ותמורה:

כלאו. מאסרו:

ושנה את בגדי כלאו, יש הבדל בין ויחלף שמלותיו דגבי יוסף שהוא שלבש בגדים אחרים נקיים ונאים, ובין ושנה, שהמשנה אינו מחליף הדבר בדבר אחר רק משנה דבר זה עצמו, כי גם בבית כלא לא לבש בגדים צואים, רק היה עליהם סימן גנאי ושינה סימן זה עצמו לשבח, ששרי המלך היו נכרים בבגדיהם מאיזה מדרגה הוא בכבודו ומעלתו, ושם לו על בגדים שלבש בכלא אות הכבוד ובבגדים אלה עצמם אכל לחם לפניו, שיזכור תמיד את הטוב אשר עשה לו, שמבית אסורים יצא לשולחן המלך: סכום פסוקי של ספר ירמיה אלף ושלש מאות וששים וחמשה, וסימנו אנכי אשמח בי-ה-ו-ה, וחציו ויאמר חנניה וגו' (כ"ח י"א), וסדריו שלשים ואחד, וסימנו חסד אל כל היום, מספר הקאפיטול' חמשים ושנים וסימנו אודה ה' בכ"ל לבב: