כִּ֠י לֹא־אַלְמָ֨ן יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ מֵאֱלֹהָ֔יו מֵיְהֹוָ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֤י אַרְצָם֙ מָלְאָ֣ה אָשָׁ֔ם מִקְּד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

אֲרֵי לָא שְׁבִיקִין בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלָהָהוֹן מַיָי צְבָאוֹת אֲרֵי אַרְעֲהוֹן אִתְמְלִיאַת חֲיָבֵי קְטוֹל מִמֵימַר קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל:

כי לא אלמן וכו׳. כי הוא חי וקיים לעולם והוא לישראל לעזר לנקום נקמתם:

כי ארצם. של הכשדים:

מקדוש ישראל. ממה שעשו לקדוש ישראל שהחריבו נוהו וכלו עמו:

אלמן. מל׳ אלמנות:

אשם. חטא ופשע:

כי, זה יהיה מעט מה שהרעו לישראל, א. שישראל לא אלמן מאלהיו ויריב ריבם, ב. יען ארצם של כשדים מלאה אשם מה שחטאו נגד קדוש ישראל שהיא קדושת המקדש, ומה שהשתמשו בכלי המקדש שלכן נהרג בלשאצר: