מַפֵּץ־אַתָּ֣ה לִ֔י כְּלֵ֖י מִלְחָמָ֑ה וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ גּוֹיִ֔ם וְהִשְׁחַתִּ֥י בְךָ֖ מַמְלָכֽוֹת׃

מְבַדַר אַתְּ קֳדָמַי כְּרַכָּא דִי בֵּיהּ מָנֵי קְרָבָא וַאֲבַדַר בָּךְ עַמְמִין וַאֲחַבֵּיל בָּךְ מַלְכְּוָן:

מפץ אתה לי. את בבל היית בידי ככלי מפץ וכלי מלחמה:

מפץ. שם כלי עשוי לרצץ ולשבור בו החומות וכן ואיש כלי מפצו בידו (יחזקאל ט׳):

ונפצתי. ענין השבר והרצוץ:

מפץ יאמר לישראל אתה מפץ של כלי מלחמה על ידך אשבר ואפוצץ כי מלחמה היינו בבל שהיתה כלי מלחמתו של ה', ונפצתי בך גוים ר"ל לאומי בבל ומלכותיהם: