הִנְנִ֤י אֵלֶ֙יךָ֙ זָד֔וֹן נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֛י בָּ֥א יוֹמְךָ֖ עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיךָ׃

הָא אֲנָא שְׁלַח רוּגְזַי עֲלָךְ מַלְכָּא רַשִׁיעָא אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֲרֵי מָטָא יוֹם תְבִירָךְ עִדַן סְעוּרַן בִּישְׁתִּיךְ:

הנני אליך זדון. אתה בלשצר איש זדון הנה אני אלחם עליך כי בא יום תשלום גמולך עת זכרון עוונך:

הנני אליך זדון, עתה מתחיל לדבר על מפלת המלך, כי בא יומך מצד המערכה שערבה שמש הצלחתך, ובא גם עת פקדתיך מצד ההשגחה על עונך: