וְיִבּוֹז חַצְרָךְ וּמֵיכְלָךְ יִקְטְלוּן בְנָךְ וּבְנָתָךְ יִשְׁבֵּי עָנָךְ וְתוֹרָךְ יִבּוֹז פְּרִי גוֹפְנָךְ וְתֵינָךְ יְפַגֵר קִרְוֵי אַרְעָךְ כְּרִיכָתָא דְאַתְּ רָחִיץ לְאִשְׁתֵּיזָבָא בְּהוֹן מִן קֳדָם דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא:
בחרב. ר״ל בעת יבוא עליך בחרב מלחמה:
לחמך. כל המאכל קרוי בל׳ לחם כמו ונחש עפר לחמו (ישעיהו ס״ה:כ״ה):
ירושש. מל׳ רש ועני:
ואכל, ונגד שאמרתם חרב ורעב לא נראה, יבואו עליכם שני אלה, כי האויב הזה יאכל תחלה קצירך ולחמך אשר היה מיועד למאכל בניך ובנותיך, ואח"כ יאכל גם צאנך ובקרך, שאתה לא היית אוכל אותם, ואח"כ יאכל גם גפנך ותאנתך, ר"ל לא לבד פרי גפנך רק גפנך בעצמו שישחית הכל, עד שתסבלו חרפת רעב, וערי מבצריך ירושש בחרב:
