יִרְמְיָהוּ מ״ט · י״ב

אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ הָא דְלָא חֲזֵי לְהוֹן לְמִשְׁתָּאֵי כַסָא דְלוּטָא מִשְׁתָּא יִשְׁתּוּן וְאַתּוּן מְדַמָן דְמִזְכָא תִּזְכּוּן לָא תִזְכּוּן אֲרֵי מִשְׁתָּא תִשְׁתּוּן:

הנה אשר אין משפטם וכו׳. ר״ל שאר העכו״ם שהרעו עמה אין משפטם חמור כ״כ לשתות כוס התרעלה הואיל ואין להם קורבה עמה דומה הפורעניות לשתיית כוס יין תרעלה המטמטם את הלב ומבלבל את המוח:

שתו ישתו. ואעפ״כ שתו הכוס ההוא:

ואתה הוא. אשר דין משפטך לשתותה כי הלא אח ליעקב ועכ״ז הרעות לו וכי בדין שתהיה נקי משתיית הכוס הנה לא תנקה כי תשתה אותה:

כי כה אמר ה' אין לכם לבטוח עלי להחיות אותם, כי הנה העמים אשר אין משפטם לשתות הכוס, שלא נתחייבו כליה ע"פ המשפט, בכ"ז שתו ישתו, שאחר שיצא שבט אפו של ה' להרגיז ממלכות לא יבחין וישחית הכל, ואתה הוא, ר"ל והלא אתה הוא אשר גרמת כל זה, שבעבור עונך יצא המשחית, וא"כ איך נקה תנקה, הלא זה דבר שאי אפשר, ומוסיף לאמר לא תנקה כי שתה תשתה אתה, שאתה החייב כפי המשפט לשתות הכוס, אתה תהיה גרוע מכל העמים, שהם אחר שישתו הכוס ינקו מעונם, ואתה גם כי שתה תשתה, בכ"ז לא תנקה: