נֻ֤דוּ לוֹ֙ כׇּל־סְבִיבָ֔יו וְכֹ֖ל יֹדְעֵ֣י שְׁמ֑וֹ אִמְר֗וּ אֵיכָ֤ה נִשְׁבַּר֙ מַטֵּה־עֹ֔ז מַקֵּ֖ל תִּפְאָרָֽה׃

דְווֹ עֲלוֹהִי כָּל סַחֲרָנוֹהִי וְכָל יָדְעֵי שְׁמֵיהּ אֲמָרוּ אֵיכְדֵין אִתְּבַר מְלַךְ מַבְאִישׁ שִׁלְטוֹן מָעִיק:

נודו לו. דרך השומע מאבדן דבר חשוב לנוד בראש דרך קינה ואבל:

כל סביביו. אשר הכירו בו:

מטה עוז. בענין הגבורה היה כמטה חזק:

מקל תפארה. בענין היופי והעושר:

עוז. ענין חוזק:

מקל. הוא כמו מטה:

נודו לו כל סביביו, כבר תוכלו לנוד לו מעתה כי הוא כאילו כבר נשבר אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה, המטה יציין את המלכות, והמקל הם השוטרים הרודים בעם, ואם המטה אינו עז רק תפארה ורודה ע"י מקל עז ובחזקה אינו טוב, אבל במואב היתה המלכות עזה מצד עצמה, והמקל היה רק לתפארת המלוכה ולא רדה בעז: