עֶגְלָ֥ה יְפֵה־פִיָּ֖ה מִצְרָ֑יִם קֶ֥רֶץ מִצָּפ֖וֹן בָּ֥א בָֽא׃

מַלְכוּת יָאַיָא הֲוַת מִצְרַיִם עַמְמִין קְטוֹלִין מִצִפּוּנָא יֵיתוּן עֲלָהּ לְמִבְזָהּ:

עגלה. מצרים שהיתה מלכות יפה כעגלה היפה מאד הנה מפאת צפון יבוא עליה נ״נ המחתך וכורת אותה:

בא בא. כפל המלה לחזק ולומר שבודאי יבוא:

יפה פיה. פתרונו כמלה אחת ור״ל יפה ביותר ולזה נכפל העי״ן והלמ״ד הפעל וכמו ירקרק אדמדם:

קרץ. ענין חתוך וכריתה כמו מחומר קרצתי (איוב לג):

עגלה יפה פיה, מצרים היו מכבדים ומעריצים את השור שיחסו לו אלהות, והוא עמד בנוף, וכשחרב נוף המיתו הכשדים את יראתם, ובזה ממשיל מצרים לעגלה יפיפיה שהוא העגל שעבדו לו, שהיו בוחרים שיהיה יפה מאד, ובא לו הקרץ והשחיטה מצפון מעם כשדים: