קָרְא֖וּ שָׁ֑ם פַּרְעֹ֤ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙ שָׁא֔וֹן הֶעֱבִ֖יר הַמּוֹעֵֽד׃

זַמִינוּ לְתַמָן פַּרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם דְסַגִיאִין אִתְרְגוּשְׁתֵיהּ מַעְדֵי זִמְנַיָא:

קראו שם. במעדכת צבא כשדים הכריזו לומר אשר פרעה מלך מצרים המרים קול שאון בגאוה ובגודל לבב הנה עתה העביר המועד ר״ל לא בא להלחם מערכה מול מערכה ביום המיועד והקבוע כי בא מורך בלבבו:

שאון. ענין המייה:

המועד. ענין זמן קבוע כמו למועד שמור לך (ש״א ח):

קראו שם, תחלה קראו ופרסמו שפרעה בא בשאון גדול ועם רב, ואח"כ קראו כי העביר המועד, שקבע מועד אחר שבו בזמן יבא, וה' אומר שלא יבא כלל: