וְעַתָּ֡ה כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָה֩ אֱלֹהֵ֨י צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹשִׂ֜ים רָעָ֤ה גְדוֹלָה֙ אֶל־נַפְשֹׁ֣תֵכֶ֔ם לְהַכְרִ֨ית לָכֶ֧ם אִישׁ־וְאִשָּׁ֛ה עוֹלֵ֥ל וְיוֹנֵ֖ק מִתּ֣וֹךְ יְהוּדָ֑ה לְבִלְתִּ֛י הוֹתִ֥יר לָכֶ֖ם שְׁאֵרִֽית׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וּכְעַן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל לְמָה אַתּוּן גַרְמִין בִּישְׁתָא רַבְּתָא עַל נַפְשַׁתְכוֹן לְשֵׁיצָאָה לְכוֹן גְבַר וְאִתָּא וְעֻלֵים וְיָנִיק מִגוֹ בֵּית יְהוּדָה בְּדִיל דְלָא לְמִשְׁבַּק לְכוֹן שְׁאָרָא:
אל נפשותיכם. ר״ל לעצמיכם תעשו רעה, כי יכרית מכם איש ואשה וכו׳:
עולל. ילדים רכים:
ועתה למה אתם עושים רעה גדולה על נפשותיכם, עתה לא תכלה החמה על הערים והבנינים כמו עד עתה רק על הנפשות, להכרית לכם איש ואשה לבלתי הותיר לכם שארית, (לעומת שתחלה נותר עכ"פ שארית), והוא במה שאתם עושים להכעסני במעשי ידיכם לקטר בארץ מצרים אשר אינכם שם תושבים כמו בארץ יהודה רק אשר אתם באים לגור שם ובזה תהיה הרעה כפולה, א. למען הכרית לכם שתכרתו לגמרי, ב. ולמען היותכם לקללה בכל גויי הארץ, אחר שאתם בין הגוים ויראו מעשיכם ועונשיכם:
