וְזֹאת־לָכֶ֤ם הָאוֹת֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּי־פֹקֵ֥ד אֲנִ֛י עֲלֵיכֶ֖ם בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי֩ ק֨וֹם יָק֧וּמוּ דְבָרַ֛י עֲלֵיכֶ֖ם לְרָעָֽה׃ {פ}

וְדָא לְכוֹן אָתָא אֲמַר יְיָ אֲרֵי אֲנָא מַסְעַר עֲלֵיכוֹן בְּאַתְרָא הָדֵין בְּדִין דְתֵידְעוּן אֲרֵי אִתְקַיָמָא יִתְקַיְמוּן פִּתְגָמֵי עֲלֵיכוֹן לְבִישָׁא:

וזאת לכם האות. הוא האמור במקרא שלאחריו שיהיה פרעה נמסר ביד נ״נ זה יהיה לכם לאות אשר אשגיח להשיב גמול עליכם במקום הזה:

למען תדעו. במה שיהיה פרעה נמסר ביד נ״נ תדעו בזה אשר יתקיימו דברי עליכם לרעה והוא כפל ענין במ״ש:

פוקד. ענין השגחה:

(כט-ל) וזאת לכם האות, ר"ל שאם היה מלך בבל כובש את מלך מצרים במלחמה חוץ לארצו לא היה מכלה את יושבי המדינה, אבל ע"י שאני פוקד עליכם במקום הזה, שנבוכדנצר בא עד מצרים ופרעה נסגר במצור כמו צדקיהו, ולכן כשכבשו הרג כל אנשי המקום ע"י רב טבחים כמו שעשה בירושלים, וז"ש הנני נותן את פרעה כאשר נתתי את צדקיהו: