הִנְנִ֨י שֹׁקֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֣א לְטוֹבָ֑ה וְתַ֩מּוּ֩ כׇל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה אֲשֶׁ֧ר בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם בַּחֶ֥רֶב וּבָרָעָ֖ב עַד־כְּלוֹתָֽם׃

הָא אֲנָא מַסְעַר עֲלֵיהוֹן לְבִישָׁא וְלָא לְטָבָא וִיסוּפוּן כָּל אֱנַשׁ יְהוּדָה דִי בְאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּחַרְבָּא וּבְכַפְנָא עַד דְיִשְׁתֵּיצוּן:

הנני שוקד. אשתדל ואמהר עליכם להרע להם ולא להיטיב עמהם:

שוקד. ענין מהירות והשתדלות כמו שקדו ושמרו (עזרא ח):

ותמו. יכלו וישלמו:

הנני שוקד עליהם, נגד שאמר שהעם שרצו לשוב מא"י למצרים תשיגם הרעה הכללית שתשיג את אנשי מצרים, מוסיף שאני שוקד עליהם לעשות להם רעה מיוחדת עד שיתמו לגמרי: