וַיִּקַּ֞ח יוֹחָנָ֤ן בֶּן־קָרֵ֙חַ֙ וְכׇל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים אֵ֖ת כׇּל־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁר־שָׁ֗בוּ מִכׇּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר נִדְּחוּ־שָׁ֔ם לָג֖וּר בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃

וּדְבַר יוֹחָנָן בַּר קָרֵחַ וְכָל רַבָּנֵי חֵילְוָתָא יַת כָּל שְׁאָרָא דְבֵית יְהוּדָה דְתָבוּ מִכָּל עַמְמַיָא דְאִתְבַּדָרוּ לְתַמָן לְאִתּוֹתָבָא בְּאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה:

אשר שבו. אשר חזרו וכו׳ לגור בארץ יהודה: