וַיֹּאמְר֞וּ אֶל־יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפׇּל־נָ֤א תְחִנָּתֵ֙נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל בַּעֲדֵ֙נוּ֙ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּעַ֖ד כׇּל־הַשְּׁאֵרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ מְעַט֙ מֵֽהַרְבֵּ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֹתָֽנוּ׃

וַאֲמָרוּ לְיִרְמְיָה נְבִייָא תִּתְקַבֵּיל כְּעַן בָּעוּתָנָא קָדָמָךְ וְצַלֵי עֲלָנָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ עַל כָּל שְׁאָרָא הָדֵין אֲרֵי אִשְׁתְּאַרְנָא זְעִיר מִסְגֵי כְּמָא דְעֵינָךְ חֶזְיָן יָתָנָא:

תפל נא. בקשו ממנו להתפלל בעדם אל ה׳:

כאשר עיניך ראות אותנו. שאנחנו מתי מספר:

תפל. ענין נטיה:

נא. עתה: