יִרְמְיָהוּ מ״ב · י״ח

אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל כְּמָא דְחַל רוּגְזִי וְחֵימְתִי עַל יַתְבֵי יְרוּשָׁלַםִ כֵּן יֵחוֹל רוּגְזִי עֲלֵיכוֹן בְמֵיעַלְכוֹן לְמִצְרָיִם וּתְהוֹן לְמוֹמֵי וּלְצָדוּ וּלְלוֹטָא וּלְחִסוּדִין וְלָא תֶחֱזוּן עוֹד יַת אַתְרָא הָדֵין:

כאשר נתך. כמו שנשפך אפי וכו׳:

לאלה. כולם יאמרו בשבועתם אם עשיתי כזאת אהיה כמו אלה הבאים למצרים:

ולשמה. כולם יתמהו על גודל מפלתכם:

ולקללה. המקלל את מי יתלה הקללה בכם לומר שיהיה מקולל כמותכם:

ולחרפה. כולם יחרפו אתכם:

ולא תראו. כאשר תלכו מפה לא תשובו עוד לראות את המקום הזה:

תתך. ענין הרקה ושפיכה כמו ומטר לא נתך ארצה (שמות ט):

לאלה. ענין שבועה כמו ושמעה קול אלה (ויקרא ה׳:א׳):

ולשמה. ענין תמהון כמו פנו אלי והשמו (איוב כא):

כי כה אמר ה' כאשר נתך אפי וחמתי, ר"ל כמו שבירושלים היה עונש השגחיי כן יהיה בבואכם מצרים: