וּכְעַן בְּכֵן קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַייָ שְׁאָרָא דְבֵית יְהוּדָה כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל אִם אַתּוּן שַׁוָאָה תְשַׁווּן אַפֵּיכוֹן לְמֵיעַל לְמִצְרַיִם וְתַעֲלוּן לְאִתּוֹתָבָא תַמָן:
ועתה. הואיל וכן תאמרו לכן שמעו וכו׳:
שום תשימון. אם תחשובו לבוא שמה מדעת ומרצון:
ובאתם. ר״ל וכן תעשו בפועל לבא שמה ולגור בה:
ועתה לכן שמעו דבר ה', ר"ל על הצד שיצאו מא"י לשכון בשאר ארצות חוץ ממצרים ע"ז לא דבר ה' עונש רק מה שאמר למעלה לבלתי שמוע בקול ה' שבזה לא תבא להם הטוב שהבטיח אם ישארו בא"י, אבל אם אתם שום תשימון פניכם לבא מצרים שע"ז הזהירם ביחוד (וכבר הוזהרו מן התורה שלא ישובו מצרים ויש סברא שהאיסור הוא רק בדרך הזה מא"י למצרים כמ"ש הקדמונים, ועז"א אם שום תשימון פניכם לבא מצרים שהוא המוזהר ויש סברא שאינו אסור רק היוצא לגור לא ההולך לסחורה ואם הלך לסחורה והשתקע שם לא עבר על הלאו במעשה, עמ"ש באה"ח באר"י סי' ח' סק"ב, ועז"א ובאתם לגור שם):
