וַיְהִ֣י ׀ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בָּ֣א יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֣ה בֶן־אֱלִישָׁמָ֣ע מִזֶּ֣רַע הַ֠מְּלוּכָ֠ה וְרַבֵּ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֥ים אִתּ֛וֹ אֶל־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָ֖ם הַמִּצְפָּ֑תָה וַיֹּ֨אכְלוּ שָׁ֥ם לֶ֛חֶם יַחְדָּ֖ו בַּמִּצְפָּֽה׃

ורבי המלך. ושרי המלך נתקנאו בו שנטל גדולה:

וַהֲוָה בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה אֲתָא יִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָה בַּר אֱלִישָׁמָע מִזַרְעָא דְמַלְכוּתָא וְרַבְרְבֵי מַלְכָּא וְעַסְרָא גַבְרִין עִמֵיהּ לְוַת גְדַלְיָה בַּר אֲחִיקָם לְמִצְפְּיָא וַאֲכָלוּ תַמָן לַחְמָא כַּחֲדָא בְּמִצְפְּיָא:

בא ישמעאל. מארץ בני עמון:

ורבי המלך. המ״ם של מזרע משמשת בשתים כאומ׳ עם רבי המלך ר״ל שגם היה משרי המלך וכאומר בעבור שהיה מזרע מלוכה ושר גדול לפני המלך לזה נתקנא בגדליה על שלקח הגדולה:

ורבי. ענין שררה כמו וכל רבי מלך בבל (לעיל ל״ט):

לחם. כל סעודה קרויה על שם הלחם:

בא ישמעאל וכו' מזרע המלוכה, זה טעם אחד ע"מ שהרגו יען שהיה מזרע המלוכה חשב כי לו מגיע הנשיאות (טעם ב'). ויכו את גדליה וכו' אשר הפקיד מלך בבל בארץ שלכן הרג אותו, כי הוא נשלח ממלך בני עמון שהיה שונא למלך בבל ורצה שתהיה א"י תחת ממשלתו, ויכו וימת אותו, הם הכוהו וישמעאל גמר מיתתו בידיו: