וַיִּקַּ֥ח רַב־טַבָּחִ֖ים לְיִרְמְיָ֑הוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ דִּבֶּר֙ אֶת־הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
מן הרמה. שהיה גולה מעצמו עמהן היה רואה כת שלולים בקולרין היה מכניס צוארו ביניהם וכו' כדאיתא בפסיקתא דאפטרתא דברי ירמיהו שא"א לומר שנתנו נבוזראדן באזיקים שהרי צוהו נבוכדנאצר אל תעש לו מאומה רע (לעיל לט):
וּדְבַר רַב קָטוֹלַיָא לְיִרְמְיָהוּ וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ אֱלָהָךְ גְזַר יַת בִּישְׁתָא הָדָא עַל אַתְרָא הָדֵין:
ויקח. לפי שארכו הדברים אמר שוב ויקח:
ה׳ אלהיך דבר וכו׳. ר״ל יודע אני שאתה נבאת להם בשם ה׳ את הרעה הזאת וכו׳:
(ב-ג) ויאמר אליו ה' אלהיך דבר, ר"ל למה שמת זיקים על ידך ותצטער, א. הלא ה' דבר על ידך והוא גזרת ה', ב. הלא זה בא בעבור שחטאתם לה' והיה לכם הדבר הזה, ר"ל א"כ הדבר מיוחס לכם שאתם גרמתם, בענין שאני לא עשיתי רע, כי היה בגזרת ה', וע"י פועל ידכם הרע:
