וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר רָ֠אָ֠ם צִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְכֹ֣ל ׀ אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַֽ֠יִּבְרְח֠וּ וַיֵּצְא֨וּ לַ֤יְלָה מִן־הָעִיר֙ דֶּ֚רֶךְ גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ בְּשַׁ֖עַר בֵּ֣ין הַחֹמֹתָ֑יִם וַיֵּצֵ֖א דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃

וַהֲוָה כַּד חֲזָנוּן צִדְקִיָה מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וְכָל גִבָּרֵי עַבְדֵי קְרָבָא וַעֲרָקוּ וּנְפָקוּ בְּלֵילְיָא מִן קַרְתָּא בְּאוֹרַח גִינְתָא דְמַלְכָּא בְּתַרְעָא בֵּין שׁוּרַיָא וּנְפַק בְּאוֹרַח מֵישְׁרָא:

דרך גן המלך. בדרך שאצל גן המלך בשער העומד בין שתי החומות:

דרך הערבה. בדרך ההולך אל ערבות יריחו:

הערבה. כמו מדבר:

ויהי כאשר ראם (וזה היא הבקעת העיר שנזכר במלכים ולקמן שהיה בקיעה שנית בלילה דרך שער בין החומתים):