וּמִן־הָעָ֣ם הַדַּלִּ֗ים אֲשֶׁ֤ר אֵין־לָהֶם֙ מְא֔וּמָה הִשְׁאִ֛יר נְבוּזַרְאֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם כְּרָמִ֥ים וִיגֵבִ֖ים בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃

וּמִן עַמָא חֲשִׁיכַיָא דְלֵית לְהוֹן מִדָעַם אַשְׁאַר נְבוּזַרְאֲדָן רַב קָטוֹלַיָא בְּאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה וּמַנִינוּן לְמֶהֱוֵי מְפַלְחִין בְּחַקְלִין וּבְכַרְמִין בְּיוֹמָא הַהוּא:

מאומה. כלל וכלל לא:

ויגבים. כמו ויקבים כי גיכ״ק מתחלף והם הבורות שהיין נמשך ויורד בהם כמו וגם יקב חצב בי (ישעיהו ה׳:ב׳):

אשר אין להם מאומה, כי ידע שאלה לא ימרדו בו כי הוא נתן להם כרמים וכו':