וְיִרְמְיָ֕הוּ בָּ֥א וְיֹצֵ֖א בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם וְלֹא־נָתְנ֥וּ אֹת֖וֹ בֵּ֥ית (הכליא) [הַכְּלֽוּא]׃

וְיִרְמְיָה עַלֵיל וְנָפֵיק בְּגוֹ עַמָא וְלָא יְהָבוּ יָתֵיהּ בְּבֵית אֲסִירֵי:

בא ויוצא וכו׳. כי כשמלך צדקיה צוה להוציאו מבית הכלא שכלאו יהויקים ולא עזבו אותו בבית הכלא:

ולא נתנו. ולא עזבו כמו ולא נתן סיחון (במדבר כ״א:כ״ג):

בית הכלוא. בבית המאסר:

ב. וירמיה בא ויוצא בתוך העם, ולא כלאוהו כמו בימי יהויקים שהיה כלוא כדי שלא יתנבא, מבואר שקבלו נבואתו: