אוּלַ֞י תִּפֹּ֤ל תְּחִנָּתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה כִּֽי־גָד֤וֹל הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃

מָאִים תִּתְקַבֵּיל בְעוּתְהוֹן קֳדָם יְיָ וִיתוּבוּן גְבַר מֵאוֹרְחָתֵיהּ בִּישְׁתָא אֲרֵי רַב רוּגְזָא וְחֵימְתָא דִגְזַר יְיָ עַל עַמָא הָדֵין:

אולי. כשישמעו הדברים האלה אולי יכנע לבם ותפול תחנתם וכו׳:

אל העם. על העם:

תפול. ענין נטיה וכן ותפול מעל הגמל (בראשית כ״ד:ס״ד):

אולי תפול תחנתם, ר"ל כי הם מתחננים על הרע ההוה וע"י שתקרא באזניהם ישימו על לבם ויתחננו על העתיד, וישובו איש מדרכו הרעה כי על העתיד יתקנו בתשובה, כי גדול האף והחמה אשר דבר ה' לעשות להם בעתיד: