וַיִּקְרָ֣א יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵֽרִיָּ֑ה וַיִּכְתֹּ֨ב בָּר֜וּךְ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֣ת כׇּל־דִּבְרֵ֧י יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו עַל־מְגִלַּת־סֵֽפֶר׃

וּקְרָא יִרְמְיָה יַת בָּרוּךְ בַּר נֵרִיָה וּכְתַב בָּרוּךְ מִפּוּם דְיִרְמְיָה יַת כָּל פִּתְגָמַיָא דַייָ דְמַלֵיל עִמֵיהּ עַל מְגִלַת סַפְרָא:

מפי ירמיהו. ר״ל ירמיהו אמר הדברים מפיו וברוך היה כותב בספר:

את כל דברי ה׳. ר״ל כפי כל הענין אשר צוה לו ה׳:

על מגלת ספר. מוסב על ויכתוב לומר שברוך כתבם על מגלת ספר:

ויקרא ירמיה את ברוך, פי' הרי"א שכל דברי נבואותיו כתב על ספר בעצמו בלשון צח, לא כן מגלת קינות שלא נכתבו בנבואה רק ברוה"ק שהיא מדרגה למטה מהנבואה הוצרך להקל מעליו את המלאכה לכתבה ע"י ברוך, ועז"א אח"כ ויקרא ברוך את דברי ירמיה שאם היו דברי נבואה היה קוראם דברי ה' לא דברי ירמיה: