וָאָבִ֤א אֹתָם֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה אֶל־לִשְׁכַּ֗ת בְּנֵ֛י חָנָ֥ן בֶּן־יִגְדַּלְיָ֖הוּ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁר־אֵ֙צֶל֙ לִשְׁכַּ֣ת הַשָּׂרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר מִמַּ֗עַל לְלִשְׁכַּ֛ת מַעֲשֵׂיָ֥הוּ בֶן־שַׁלֻּ֖ם שֹׁמֵ֥ר הַסַּֽף׃

וְאָעֲלֵית יַתְהוֹן לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ לְלִשְׁכַּת בַּר חָנָן בַּר יִגְדַלְיָהוּ נְבִיָא דַייָ דְבִסְטַר לִשְׁכַּת מַעֲשֵׂיָה בַר שַׁלֻם אַמַרְכְּלָא:

איש האלהים. נביא ה׳:

אשר אצל. הלשכה ההיא היתה אצל הלשכה אשר השרים נאספים שמה וממעל ללשכת מעשיהו:

שומר הסף. שומר מזוזות השערים כי סף הוא מזוזה וכן הכהנים שומרי הסף (מ״ב יג):

אצל לשכת שהיה פרסום גדול בדבר, אשר ממעל וידעו כל הנכנסים והיוצאים: