לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹא־יִכָּרֵ֨ת אִ֜ישׁ לְיוֹנָדָ֧ב בֶּן־רֵכָ֛ב עֹמֵ֥ד לְפָנַ֖י כׇּל־הַיָּמִֽים׃ {פ}

בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל לָא יִפְסוֹק גְבַר לְיוֹנָדָב בַּר רֵכָב מְשַׁמֵשׁ קֳדָמַי כָּל יוֹמַיָא:

לא יכרת וכו׳. ר״ל לא יהיה נפסק מזרע יונדב מלהיות איש מהם עומד לפני כל הימים כלומר עד עולם יהיו מהם יושבים בסנהדרין ומורים בדברי תורה כן ארז״ל, או שיהיו יראי ה׳ וחושבי שמו ונכנעים לעבודתו:

לא יכרת. לא יפסק: