גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב כִּי־[אָשִׁ֥יב] (אשוב) אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃ {פ}

אַף זַרְעָא דְיַעֲקֹב וְדָוִד עַבְדִי לָא אַרְחִיק מִלְקָרָבָא מִבָּנֵיהוֹן עָבְדִין שׁוּלְטַן עַל זַרְעֵיהּ דְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲרֵי אֲתֵיב יַת גָלוּתְהוֹן וְאֶרְחַם עֲלֵיהוֹן:

גם זרע יעקב. אז אמאס גם זרע יעקב ודוד עבדי לבלי קחת מזרעו משלים על זרע אברהם וכו׳ ור״ל כמו שלא יבטל זמן היום והלילה וחוקות השמים והארץ כן לא אמאס זרע יעקב ודוד וה״ה לזרע אהרן ולקצר לא זכרו ומאליו יובן:

כי אשיב. ר״ל וזהו יהיה כאשר אשיב לארצם את בני השבי וארחם עליהם אז תשוב המלוכה לזרע דוד:

ישחק. יצחק כי זסשר״ץ מתחלף:

כי. כאשר:

שבותם. מל׳ שביה: