הֲל֣וֹא רָאִ֗יתָ מָֽה־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁפָּח֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהֹוָ֛ה בָּהֶ֖ם וַיִּמְאָסֵ֑ם וְאֶת־עַמִּי֙ יִנְאָצ֔וּן מִֽהְי֥וֹת ע֖וֹד גּ֥וֹי לִפְנֵיהֶֽם׃ {ס}

הֲלָא חֲזֵיתָא מָא עַמָא הָדֵין מְמַלְלִי לְמֵימָר תַּרְתֵּין זַרְעֲיָתָא דְאִתְרְעֵי יְיָ בְּהוֹן וְרָחִיקִינוּן וְיַת עַמִי מַרְגְזִין מִלְמֶהֱוֵי עוֹד עַם מְשַׁמֵשׁ קֳדָמַי כְּקִבְלֵיהוֹן:

שתי המשפחות. משפחת דוד ומשפחת אהרן הכהן:

וימאסם. הנה עתה מאס בהם:

ואת עמי ינאצון. וגם ימאסון את עמי ר״ל אומרים שמאסתי בהם לבל היות עוד גוי לפני שתי המשפחות האלה כי מאס בכולם ועוד לא ימלוך עליהם מי ממשפחת דוד ולא יכהנו בהם משפחת אהרן והם לא יהיו עוד נקראים בני עמם כי תתפרד החבילה:

ינאצון. ענין מיאוס ובזיון כמו ותוכחת נאץ לבו (משלי ה׳:י״ב):

שתי המשפחות, הם אמרו הלא משפחת דוד ומשפחת אהרן אשר בחר ה' להעניקם יתר שאת וכרת עמהם ברית מיוחד ובכ"ז וימאסם, וכ"ש שמאס את העם בכלל שלא היו חשובים אצלו כשתי המשפחות האלה, ועי"כ את עמי ינאצון ויבזו אותם שא"א שיהיו עוד גוי לפניהם, ר"ל לפני שתי המשפחות, שא"א שהם יהיו קודמים במעלה לפני שתי המשפחות והם ישארו להיות גוי קדוש לפני ה':