כֹּה־אָמַר֮ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ ע֞וֹד יִהְיֶ֣ה ׀ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֗ה הֶחָרֵ֛ב מֵאֵין־אָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה וּבְכׇל־עָרָ֑יו נְוֵ֣ה רֹעִ֔ים מַרְבִּצִ֖ים צֹֽאן׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת עוֹד יְהֵי בְּאַתְרָא הָדֵין דְחָרוּב מִבְּלִי אֱנָשָׁא וּמִבְּלִי בְעִירָא וְכָל קִרְוֵיהוֹן דִירְוַת בֵּית מֵישְׁרֵי רָעֲיָן וְחוֹטְרִין דְעָן:

במקום הזה. הוא ירושלים:

ובכל עריו. בכל ערי ישראל:

נוה רועים. בכל המקומות יהיו מדורי רועים המרביצים צאן כי יתרבו צאנם מאד:

נוה. ענין מדור:

מרביצים. ענין שכיבה לנוח: