וַתִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃

וִיהַבְתְּ לְהוֹן יַת אַרְעָא דְקַיֵמְתָּא לַאֲבָהַתְהוֹן לְמִתַּן לְהוֹן אַרְעָא עַבְדָא חֲלַב וּדְבָשׁ:

ארץ זבת. והיא ארץ אשר החלב נוטף מדדי הבהמות כי ירעו מרעה שמן וחלבם רב והתמרים נוטפים הדבש:

זבת. מלשון זיבה ונטיפה: