כֹּה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָק֣וֹחַ אֶת־הַסְּפָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה אֵ֣ת סֵ֩פֶר֩ הַמִּקְנָ֨ה הַזֶּ֜ה וְאֵ֣ת הֶחָת֗וּם וְאֵ֨ת סֵ֤פֶר הַגָּלוּי֙ הַזֶּ֔ה וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל סַב יַת שִׁטְרַיָא הָאִלֵין יַת שִׁטְרָא דִזְבֵינָא הָדֵין יַת דִכְתִיב בְּעֵיץ וַחֲתֵים וְיַת שִׁטְרָא פְּתִיחָא הָדֵין וְתִתְּנִינוּן בְּמַן דַחֲסַף בְּדִיל דְיִתְקַיְימוּן יוֹמִין סַגִיאִין:
ואת החתום. ועם החתימה שבו:
ונתתם. את הספרים האלה:
למען יעמדו ימים רבים. כי כלי חרס משמר דבר הנתון בו מן הרקבון:
יעמדו. יתקיימו:
לקוח וכו' ואת ספר הגלוי, כי גם ספר הגלוי לא יצטרך לו עתה רק אחר ימים רבים לכן צוהו לתתם בכלי חרש וכו':
