יִרְמְיָהוּ ל״ב · י״א

וָאֶקַּ֖ח אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה אֶת־הֶֽחָת֛וּם הַמִּצְוָ֥ה וְהַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַגָּלֽוּי׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יִרְמְיָהוּ ל״ב י״א נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, מצודת דוד, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הי״א בפרק ל״ב ביִרְמְיָהוּ, מתוך 44 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּנְסֵיבֵית יַת שִׁטְרָא דִזְבִינָא יַת דִכְתִיב בְּעִיץ וַחֲתֵים כְּהִלְכָתָא וְכִדַחֲזָא וְיַת שִׁטְרָא פְּתִיחָא:

Mikraot Gedolot

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ספר המקנה. שטר הקנין:

את החתום. עם החתום ר״ל כשהוא חתום מיד בעל השדה:

המצוה והחוקים. ר״ל הנעשה כפי המצוה והחוקים שהיו נהוגים בימים האלה:

ואת הגלוי. הוא שטר שכתוב בו שהמכירה נעשה בגלוי ובפרסום ולא היה מי מערער על המכירה ההיא וכאשר נוהגין לכתוב גם עתה:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ואקח את הספר המקנה, היה מנהגם לכתוב שני ספרים, א. ספר המקנה שבו היה כתוב שפלוני מכר שדה פלונית לפלוני ביום פלוני, וספר זה היה חתום וקשור להיות למשמרת, ועם ספר הזה היו כתובים ג"כ המצוה היינו התנאים שהם ממצות התורה כמו נתינת הכסף, ודין חזרה ביובל ליורשים, מספר שני תבואות הוא מוכר וכדומה, והחקים, הם הענינים שהם מנמוסי המדינה במכירת שטרות, ור"ל את החתום המצוה שהמצוה והחקים היו חתומים וצרורים עם ספר המקנה, ב. ואת הגלוי היה ספר שטר מכירה שהיה מגולה בלתי מקושר וחתום שהיה ביד הקונה להראות לכל שהוא שדהו לבל יצטרך לפתוח ספר החתום בכל עת:

On Your Way