וְהָיָ֞ה כַּאֲשֶׁ֧ר שָׁקַ֣דְתִּי עֲלֵיהֶ֗ם לִנְת֧וֹשׁ וְלִנְת֛וֹץ וְלַהֲרֹ֖ס וּלְהַאֲבִ֣יד וּלְהָרֵ֑עַ כֵּ֣ן אֶשְׁקֹ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לִבְנ֥וֹת וְלִנְטֹ֖עַ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

וִיהִי כְמָה דְחַשְׁבֵית עֲלֵיהוֹן לְמֶעְקַר וּלְתַרְעָא וּלְפַגְרָא וּלְאַבָּדָא וּלְאַבְאָשָׁא כֵּן יֶחְדֵי מֵימְרֵי עֲלֵיהוֹן לְמֶבְנֵי וּלְקָיָמָא אֲמַר יְיָ:

כאשר שקדתי. כמו שהייתי ממהר ומשתדל להרע להם כן אמהר ואשתדל להיטיב להם:

שקדתי. ענין מהירות והתמדה כמו שוקד אני על דברי (לעיל א):

לנתוש. ענין עקירה:

ולנתוץ. ענין שבירה:

ולהרוס. מלשון הריסה וקלקול לבנות. מל׳ בנין: