וָאֹמַ֗ר אַחֲרֵ֨י עֲשׂוֹתָ֧הּ אֶת־כׇּל־אֵ֛לֶּה אֵלַ֥י תָּשׁ֖וּב וְלֹא־שָׁ֑בָה (ותראה) [וַתֵּ֛רֶא] בָּגוֹדָ֥ה אֲחוֹתָ֖הּ יְהוּדָֽה׃

וַאֲמָרֵית בָּתַר דַעֲבָדוּ יַת כָּל אִלֵין לְפוּלְחָנִי יְתוּבוּן וְלָא תָבוּ וַחֲזוֹ מְשַׁקְרַיָא אֲחֵיהוֹן דְבֵית יְהוּדָה:

ואומר. אמרתי לה על ידי הנביאים שוב אלי בתשובה:

ולא שבה. לא רצתה לשוב ותרא. ר״ל ועוד סבבה שאחותה בגודה יהודה ראתה מעשיה ולמדה ממנה:

בגודה. ענין מרד כמו כל רעיה בגדו בה (איכה א׳:ב׳):

אחותה. רעותה וחברתה:

ב. שאמרתי שאחרי עשתה כל אלה אלי תשוב, שאחרי שתשביע תאותה תפקח עיניה, אבל לא שבה כלל כי התמידה ברעתה, ג. כי היא לא היה לה ממי ללמוד, לא כן יהודה שראתה כבר מעשה אחותה, ועז"א ותרא בגודה אחותה יהודה היא ראתה עונה וגם ראתה עונשה, כי וארא כי על כל אודות אשר נאפה שלחתיה ר"ל מה ששלחתיה היה מסבת שנאפה, וזאת ראיתי והכרתי והראיתי לכל עד שידעו כולם כי סבת השלוחין היה בעבור שנאפה, ועפ"ז נבדלה יהודה בשלשה דברים לגריעותא, א. כי היא כבר ראתה עונש אחותה ובכ"ז לא יראה בוגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם היא: