בְּנ֥וּ בָתִּ֖ים וְשֵׁ֑בוּ וְנִטְע֣וּ גַנּ֔וֹת וְאִכְל֖וּ אֶת־פִּרְיָֽן׃

בְּנוֹ בָתִּין וְתִיבוּ וְצוּבוּ גַנִין וֶאֱכִילוּ יַת אִבֵּיהֶן:

ושבו. ותשבו בהם כי לא תצאו מבבל בזמן קרוב:

ונטעו גנות, אע"ג שנטיעת גנות מורה יותר על העכבה במקום מבנין בית, כמ"ש לא יבנו ואחר ישב (ומוסיף שאף) לא יטעו ואחר יאכל (ישעיה ס"ה כ"ב):