יִרְמְיָהוּ כ״ח · ה׳

וַאֲמַר יִרְמְיָה נְבִיָא לַחֲנַנְיָה נְבִיָא שִׁקְרָא לְעֵינֵי כַהֲנַיָא וּלְעֵינֵי כָל עַמָא דְקַיְמִין בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי:

(ה-ו) השאלות: למה אמר ב"פ ויאמר ירמיה הנביא, ואיך אמר אמן על נבואת נביא שקר?: (ה-ו) ויאמר ירמיהו הנביא לעיני הכהנים וכו', ויאמר ירמיהו הנביא כי מה שאמר יושבו הכלים אל המקום הזה זה היה אמת, כי גם ירמיה נבא שבעוד שבעים שנה יושבו הכלים רק מה שאמר שבעוד שנתים יושבו, זה היה שקר, כי הזמן היה לסוף ע' שנה, וע"כ השיב אליו ירמיה אמן כן יעשה ה' יקם ה' את דבריך שהוא מלתא דמשתמע לתרי אפי, בצד א' משמע שעונה אמן על דבריו ורוצה בקיומם, ובצד אחר היה כונתו לאמר אמת הדבר וה' יקם את דברך להשיב כלי בית ה' וכל הגולה כי כן יהיה באמת שיושבו, רק לא כמו שאמרת שיהיה בעוד שנתים כי זה יהיה אחר שבעים שנה, ומפני שהכהנים והעם הבינו בדבריו הפי' הראשון, שעונה אמן על דבריו, וירמיה בפ"ע כיון ללעוג עליו, לאמר שכדבריו יקם ה' רק לא עתה בזמן שגבל הוא, לכן אמר ויאמר ויאמר, אמירה אחת היה לעיני הכהנים שהם הבינו כפשוטו שמסכים עמו, אבל ויאמר ירמיה הנביא הוא בפ"ע אמר אמירה אחרת לסתור דבריו: