יִרְמְיָהוּ כ״ח · א׳

ויהי בשנה ההיא. כשהגיע אותו הזמן שהשליט נבוכדנצר את צדקיהו על חמשת מלכים שהיה ירמיה אומר שליחותו ומשלח המוסרות והמוטות אל המלכים ביד מלאכיהם:

וַהֲוָה בְּשַׁתָּא הַהִיא בְּרֵישׁ מַלְכוּת צִדְקִיָה מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה בְּשַׁתָּא רְבִיעַתָא בְּיַרְחָא חֲמִישָׁאָה אֲמַר לִי חֲנַנְיָה בַר עַזוּר נְבִיָא שִׁקְרָא דְמִגִבְעוֹן בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ לְעֵינֵי כַהֲנַיָא וְכָל עַמָא לְמֵימָר:

בראשית ממלכת צדקיה. שנה הראשונה למלכו:

בשנה הרביעית. רצה לומר לשנות השמטה וא״כ היתה שנת השמטה בד׳ למלכו והוא מלך י״א שנים ואם כן כלו בשנת השמטה וכן ארז״ל שנחרב הבית במוצאי שביעית:

השאלות: איך אמר ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה והלא למעלה אמר שאז היה ראשית ממלכת יהויקים?:

ויהי בשנה ההיא, כבר כתבתי בראש סימן הקודם, כי מהכרח הכתובים נראה שבשנת ד' ליהויקים שמלך נבוכדנצר, המליך גם את צדקיהו שיהיה שני ליהויקים ושהוא ימלוך אחריו אחר מותו, ואז באו המלאכים אל צדקיהו שהיה ג"כ עוסק במלוכה, וגם נראה שהפקיד אז את מלכי גוים האלה אדום מואב בני עמון צור צדון תחת משמעת צדקיהו, ולכן שלחו המלאכים אליו, והגם שממלכת צדקיהו לא נחשבה רק מעת שמת יהויקים, שמאז מלך לבדו, בכ"ז נקרא מלך מעת ההיא (ובזה נדע מדוע יצא הקצף על יכניה להגלותו, כי נ"נ כבר יעד את צדקיהו להיות יורש עצר והיה זה מרידה נגדו), ועז"א (לקמן ל"ז) וימלך מלך צדקיהו, שכבר היה מלך קודם שמלך מלכות לבדו, ומ"ש פה בשנה הרביעית, היינו למלכות יהויקים, ובשנה ההיא נבא נבואה שבסי' הקודם שלא ישובו הכלים, וז"ש ויהי בשנה ההיא ואז אמר אליו חנניה בן עזור: