וְאִם מִתְנַבָּן אִינוּן וְאִם אִית פִּתְגְמָא דַייָ עִמְהוֹן יִבְעוֹן כְּעַן בְּמֵימְרָא דַייָ צְבָאוֹת בְּדִיל דְלָא יִתּוֹבְלוּן מָנַיָא דְאִשְׁתְּאָרוּ בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וּבֵית מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וּבִירוּשְׁלֵם לְבָבֶל:
יפגעו נא בה׳. יתפללו עתה לה׳ לא על השבת הכלים אלא לבל יבואו לבבל הכלים הנותרים מה שלא לקח כשגלה את יכניה:
יפגעו. ענין תפלה ובקשה כמו ואל תפגע בי (לעיל ב):
נא. עתה:
ואם נביאים הם, ר"ל אחר שלירמיה נאמר בנבואה שגם הכלים הנותרים יובאו לבבל א"כ א"א שיושבו הראשונים, ואם יש דבר ה' אתם בודאי נאמר להם בהפך שכלים הנותרים יובאו לבבל, וא"כ יפגעו נא בה' לבלתי בוא הכלים הנותרים, ר"ל כי נבואה שנאמר לנביא שלא בדרך שליחות רק בדרך הודעה לו לבדו בודאי הודיעו לו זה כדי שיתפלל ויבטל הגזרה (כי מה שנאמר לו בתורת שליחות אל העם הוא כדי שישובו בתשובה ואין תפלתו מועלת), וז"ש אם יש דבר ה' אתם דרך גילוי דעת א"כ יפגעו בה' כי בזה מועיל תפלה:
